סמינר בני נוער ישראלי-גרמני-פולני, ינואר 2019
בחסות: גבעת חביבה |Caritas Akademie Caritas-Pirckheimer Haus, Internationaler Bund Polska
בחסות: גבעת חביבה |Caritas Akademie Caritas-Pirckheimer Haus, Internationaler Bund Polska
רחובות נירנברג וקרקוב הלבנים והקפואים, אשר הפכו בשנים האחרונות מקלט להומלסים, פליטי מלחמה ומהגרי עבודה, יצרו במה אידאלית, טראגית וממשית עבור סמינר בנושא "הומניזם ופעילות חברתית".
32 בני נוער ישראלי-פולני וגרמני, השתתפו במהלך ינואר בסמינר/מפגש רב תרבותי-פוליטי-דתי, אשר בחן סוגיות הומניטריות על ציר הזמן של 70 השנים האחרונות, בישראל, בגרמניה, פולין ובאירופה.
בחלקו הראשון של הסמינר, אשר התקיים באוקטובר אשתקד בהשתתפותם של תלמידי תיכון מגידו ותיכון כפר קרע, התלמידים חקרו 8 דמויות חסידי אומות עולם מנירמברג, קרקוב ואלבניה (מוסלמים).
המחקר התבסס על חומרים שהתלמידים פגשו במכון מורשת בגבעת חביבה וארכיון יד ושם, בהנחיית צוותי המכונים הללו.
החלק השני של הסמינר התקיים בסוף ינואר, מחציתו בגרמניה (נירנברג) ומחציתו בפולין (קרקוב וקיילצה).
במקביל לסדנאות גיבוש וקירוב לבבות, הנערים/ות ניסו לבנות פרופיל לדמותם של "עומדים מהצד", "משתפי פעולה" וה"מצילים" בעת שהתרחשו משלוחי בני אדם למזרח בתחילת שנות ה-40 מנירנברג ומקיילצה (עירם של הנערים הפולנים).
אמן מקומי עזר לתלמידים ליצור תערוכת קומיקס המבוססת על סיפור חייהם של אותם חסידי אומות עולם. התערוכה הוצגה באירוע זיכרון שהתקיים ב-27 לינואר, יום השואה הבינלאומי, בקיילצה שבפולין.
בערבו של אותו יום התאספה המשלחת בכיכר המרכזית ברחוב שבו מוצבת אנדרטה בצורה מנורה השקועה בחציה באדמה, באותו מקום בו עמד בית הכנסת שנחרב במהלך השואה. במקום התקיים טקס מרשים בנוכחות עשרות עוברי אורח והוא הועבר במדיה המקומית.
תלמיד פולני קרא תהילים, תלמיד ממגידו הקריא קדיש וכל משתתפי המשלחת שרו יחד את imagine של ג'ון לנון.
הטקס ריגש את כולנו.
עוד עסקנו ביחס החברה כיום בישראל, גרמניה ופולין כלפי מיעוטים.
שוחחנו על טרגדיית פליטי מלחמה, על מהגרי העבודה והגלים הגדולים של הגירה שלא מרצון של אלפים ומיליוני אדם בעולם היום.
דיונים רבים ולא פשוטים התקיימו בנוגע לגזענות, פחד מ"האחר", מהשונה והזר בימינו.
ניסינו לשרטט פרופיל לדמותם של "עומדים מהצד", "משתפי פעולה" ומי הם אותם ה"מצילים" , גיבורים שמוכנים לעמוד לפעמים כנגד חברה שלמה, לנקוט עמדה אמיצה, לגונן ואף לעזור ל"אחר".
שוחחנו על כך הכי קל להזדהות עם ה"אחר" הדומה לנו, תרבותית, חברתית, גזעית, דתית, אך המעשה האציל ביותר הוא להושיט יד ל"שונה" לנו בכל הקטגוריות והדומה לנו בהיותו אדם באשר הוא.
התלמידים נפגשו עם ראויה, פליטה מסוריה שחיה כיום בגרמניה, שסיפרה את סיפורה הטראגי, על זוועות המלחמה ועל המסע הקשה לאירופה. היא סיפרה על התאקלמותה וחייה כיום בגרמניה כפליטה.
התלמידים התגייסו יחד ואספו תרומות לעזור לבעלה העיוור.
התלמידים ביקרו במרכזים ועמותות המארגנות פעילויות לשם קירוב בין הדתות השונות. פגשנו שם אנשים נפלאים וסיפרו לנו על עבודת קודש לקירוב לבבות ועזרה למהגרים.
במהלך השבוע המשותף התלמידים מישראל הוזמנו לארוחת ערב אצל התלמידים הפולנים והגרמנים. הם התקבלו בחיבוק חם ובכבוד רב.
היה זה מסע מרתק ומשמעותי, מלא בתכנים ערכיים ומוסריים ובלמידה. נגענו בהומאניות וחזרנו לארץ עם תקווה גדולה בלב. אין ספק שכל מי שהשתתף במשלחת נפלה בחלקו זכות גדולה.
ראש מועצת מגידו, איציק חולבסקי סיכם: "אני בטוח שהתלמידים למדו הרבה בסמינר והכירו מציאות מעניינת ושונה. התלמידים שיצאו למסע ייצגו בכבוד רב את בית הספר, המועצה והמדינה"
32 בני נוער ישראלי-פולני וגרמני, השתתפו במהלך ינואר בסמינר/מפגש רב תרבותי-פוליטי-דתי, אשר בחן סוגיות הומניטריות על ציר הזמן של 70 השנים האחרונות, בישראל, בגרמניה, פולין ובאירופה.
בחלקו הראשון של הסמינר, אשר התקיים באוקטובר אשתקד בהשתתפותם של תלמידי תיכון מגידו ותיכון כפר קרע, התלמידים חקרו 8 דמויות חסידי אומות עולם מנירמברג, קרקוב ואלבניה (מוסלמים).
המחקר התבסס על חומרים שהתלמידים פגשו במכון מורשת בגבעת חביבה וארכיון יד ושם, בהנחיית צוותי המכונים הללו.
החלק השני של הסמינר התקיים בסוף ינואר, מחציתו בגרמניה (נירנברג) ומחציתו בפולין (קרקוב וקיילצה).
במקביל לסדנאות גיבוש וקירוב לבבות, הנערים/ות ניסו לבנות פרופיל לדמותם של "עומדים מהצד", "משתפי פעולה" וה"מצילים" בעת שהתרחשו משלוחי בני אדם למזרח בתחילת שנות ה-40 מנירנברג ומקיילצה (עירם של הנערים הפולנים).
אמן מקומי עזר לתלמידים ליצור תערוכת קומיקס המבוססת על סיפור חייהם של אותם חסידי אומות עולם. התערוכה הוצגה באירוע זיכרון שהתקיים ב-27 לינואר, יום השואה הבינלאומי, בקיילצה שבפולין.
בערבו של אותו יום התאספה המשלחת בכיכר המרכזית ברחוב שבו מוצבת אנדרטה בצורה מנורה השקועה בחציה באדמה, באותו מקום בו עמד בית הכנסת שנחרב במהלך השואה. במקום התקיים טקס מרשים בנוכחות עשרות עוברי אורח והוא הועבר במדיה המקומית.
תלמיד פולני קרא תהילים, תלמיד ממגידו הקריא קדיש וכל משתתפי המשלחת שרו יחד את imagine של ג'ון לנון.
הטקס ריגש את כולנו.
עוד עסקנו ביחס החברה כיום בישראל, גרמניה ופולין כלפי מיעוטים.
שוחחנו על טרגדיית פליטי מלחמה, על מהגרי העבודה והגלים הגדולים של הגירה שלא מרצון של אלפים ומיליוני אדם בעולם היום.
דיונים רבים ולא פשוטים התקיימו בנוגע לגזענות, פחד מ"האחר", מהשונה והזר בימינו.
ניסינו לשרטט פרופיל לדמותם של "עומדים מהצד", "משתפי פעולה" ומי הם אותם ה"מצילים" , גיבורים שמוכנים לעמוד לפעמים כנגד חברה שלמה, לנקוט עמדה אמיצה, לגונן ואף לעזור ל"אחר".
שוחחנו על כך הכי קל להזדהות עם ה"אחר" הדומה לנו, תרבותית, חברתית, גזעית, דתית, אך המעשה האציל ביותר הוא להושיט יד ל"שונה" לנו בכל הקטגוריות והדומה לנו בהיותו אדם באשר הוא.
התלמידים נפגשו עם ראויה, פליטה מסוריה שחיה כיום בגרמניה, שסיפרה את סיפורה הטראגי, על זוועות המלחמה ועל המסע הקשה לאירופה. היא סיפרה על התאקלמותה וחייה כיום בגרמניה כפליטה.
התלמידים התגייסו יחד ואספו תרומות לעזור לבעלה העיוור.
התלמידים ביקרו במרכזים ועמותות המארגנות פעילויות לשם קירוב בין הדתות השונות. פגשנו שם אנשים נפלאים וסיפרו לנו על עבודת קודש לקירוב לבבות ועזרה למהגרים.
במהלך השבוע המשותף התלמידים מישראל הוזמנו לארוחת ערב אצל התלמידים הפולנים והגרמנים. הם התקבלו בחיבוק חם ובכבוד רב.
היה זה מסע מרתק ומשמעותי, מלא בתכנים ערכיים ומוסריים ובלמידה. נגענו בהומאניות וחזרנו לארץ עם תקווה גדולה בלב. אין ספק שכל מי שהשתתף במשלחת נפלה בחלקו זכות גדולה.
ראש מועצת מגידו, איציק חולבסקי סיכם: "אני בטוח שהתלמידים למדו הרבה בסמינר והכירו מציאות מעניינת ושונה. התלמידים שיצאו למסע ייצגו בכבוד רב את בית הספר, המועצה והמדינה"
